אחרי כשלושים שנה שברובם לימדתי את קורס תוספי התזונה הקלאסי במסגרת לימודי תזונה הוליסטית ונטורופתיה, עברתי פאזה וב 2020 העברתי כתות אמן בנושא למטפלים שעובדים בתחום. במסגרת קורס זה אני מאתגר את המטפלים לחשוב מדוייק, עמוק ולעבוד חכם יותר בתחום, לזהות מוצרים איכותיים ולדייק במינונים.
מתוך התכנים המעמיקים יותר, כתבתי שאלון קצרצר (5 שאלות !) שלוקח דקה. שאלון זה, מהווה בוחן פשוט לצורת החשיבה שלכם כמטפלים בתחום.
אם טרם עניתם על השאלון אתם מוזמנים לקפוץ כעת (לפני שאתם קוראים למטה את התשובות ;) ) ולענות עליו ואז לחזור לכאן לעבור על התשובות. לחצו על המגילה לפתיחת חלון חדש עם השאלון.
עכשיו שמילאתם את השאלון, בואו נעבור יחד על השאלות, נענה עליהן ונכיר את החשיבה המתקדמת שהן מייצגות:
שאלה מספר 1:
כשאני שוקלת להציע תוספי תזונה המשתנה הבא הוא הקובע:
המחלות של המטופל
הערך הכלכלי של התוסף עבורי
מה בבירור חסר למטופל
התשובה שכיוונתי אליה היא 3 - אם חסר למטופל ויטמין סי - תנו לו ויטמין סי. אם לא חסר לו - למה לתת? לדעת לזהות מחסור של מרכיבי יסוד לפי התמונה הקלינית וכלים נוספים, זה בעיני צעד חשוב לקראת טיפול מקצועי, מעמיק ומדוייק.
תשובה מספר 1 מייצגת זרם רווח שמהווה מסד ללימודי התחום בבתי ספר רבים. אם יש מצוקה חיסונית, תנו ויטמין סי ! זו גישה פשטנית שלעים רבות עובדת (כי מה לעשות שררבים מהחולים אכן יחסר להם ויטמין סי?) אך כשהיא נכשלת זה משאיר אתכם מתוסכלים כי "עשיתם את מה שלימדו אתכם" וזה לא עבד...
תשובה מספר 2 מייצגת מצב בעייתי מאוד שקיים בשטח. (לשמחתי לא אצל רבים) מטפלים שמתקשים להתפרנס מהטיפול עצמו ובוחרים לשלב מכירת מוצרים כחלק מהפרנסה. עד כאן, דבר חיובי ברמה העקרונית. אבל מה? לעתים מזומנות זה מעודד מכירת מוצרים מיותרים, יקרים, פחות איכותיים - הכל בשם הרווח. הפיתוי גדול! אינני רואה בעייה בעצם השילוב של מכירת מוצרים בקליניקה - כל עוד מקפידים למכור רק את מה שהמטופל צריך באמת.
שאלה מספר 2:
מטופלת מספרת לך שהיא נוטה לסבול מכאבים יותר מאחרים - מה היית מציעה לה?
חומצות אמינו ממשפחת - Branched Chain Amino Acids
תיאמין = B1
מגנזיום
בי קומפלקס = Bx
התשובה שכיוונתי אליה הינה 2: ויטמין B1 - תיאמין. ידוע שאנשים שסובלים ממחסור בוויטמין זה סף הכאב שלהם נמוך יותר ולכן יש להם נטייה לסבול יותר מכאבים. לא מדובר במשכך כאבים אלא במרכיב חיוני שמאפשר לנו לחוות כאב עם פחות סבל.
תשובה מספר 4 בעצם גם כן נכונה פשוט לא מדוייקת - מכיוון שתיאמין הינו חלקת ממשפחת B וכן חשוב לזכור שאסור לתת מרכיב ממשפחת B בלי המשפחה כולה לגיבוי בכדי לא ליצור חוסר איזון מזיק. (כלומר לתת B קומפלקס ולהוסיף עוד B1 אם חסר מספיק)
שאר התשובות לא לגמרי שגויות אף הן אך לא מדוייקות - מגנזיום מאפשר הרפיית שרירים ולכן בעת כאבי שרירים על רקע כיווץ עשוי לתת מענה למצוקה. BCAA מצידן, חיוניות לשיקום שרירים אחרי מאמץ אז הכאבים של אחרי החדר כושר הם לא פעם ביטוי למחסור בחלבונים אלה - בדרך עקב עליית מדרגה באימוני כושר.
שאלה מספר 3:
מה שני המרכיבים שהיית נותנת למישהי שבאה עם התקף של הרפס קשה?
ליזין + אורניטין
ויטמין C + ויטמין A
ליזין + ויטמין סי
ליזין + ארגינין
התשובה שכיוונתי אליה הינה 1: ליזין + אורניטין. חומצת אמינו ליזין ידועה ביכולתה לקצר תהליך שיקום מהרפס לסוגיו בזמן קצר ותוך הפחתת מצוקות וכאבים באופן יעיל מאוד. היא גם יודעת לתת מענה כרפואה מונעת. בעת התקף קשה מינון הליזין עשוי לעלות ל 3 גרם ויותר ליום. כשעולים מעבר לשגרה תחזוקתית של 500 מ"ג ליזין ליום עלול להיווצר מחסור של ארגינין או לפחות של פעילות הארגינין בגוף היות וליזין וארגינין אנטגוניסטיות. במקרה של הרפס קשה ומינון גבוה של ליזין, אי אפשר לתת ארגינין היות וחומצה אמינית זו הינה פרו-הרפסית ועלולה להחמיר את המצב. במקום לתת ארגינין ניתן אורניטין שהינה חומצת אמינו שמיוצרת מארגינין ומפעילה את רוב המנגנונים של הארגינין בגוף רק מבלי לחמיר התקפים של הרפס!
ויטמין C בסך הכל חשוב במצב זה היות והגוף יזדקק לו לשיקום הפצעים, להתמודדות עם המתח וההתשה שברקע בד"כ. ויטמין A חיוני לבריאות הריריות והעור ולכן עשוייה להיות נחוצה כאן. שתיהן לא עומדות בראש הרשימה בעת התקף הרפס ולכן אינן התשובות המדוייקות ביותר כאן.
שאלה מספר 4:
מטופל מגיע אלייך עם בעייה של קרישיות דם מוגברת עם קריש דם פעיל כעת בוורידי הרגליים - מה המרכיב המשמעותי ביותר עבורו?
סיסטאין
ויטמין C
ויטמין E
אשלגן
התשובה שכיוונתי אליה הינה 3: ויטמין E. לוויטמין E תכונה של הפחתת היצמטות טסיות ולכן פחיתה ייצור פוטנציאלי של קרישי דם או החמרה של קריש דם קיים. בנוסף, וזה ייחודי לוויטמין E בלבד (!) יש לוויטמין E את היכולת להמיס קריש דם קיים.
שאר התוספים שהזכרתי לא יכולים להתמודד עם המצב ולכן אינם התשובה הנכונה.
שאלה מספר 5:
לפי מה תקבעי את המינון הטיפולי בוויטמין C עבור מטופלת נתונה?
לפי המקורות שלמדתי
לפי הוראות משרד הבריאות או ה FDA
לפי בדיקת דם ייעודית
לפי בדיקת שתן ייעודית
התשובה שכיוונתי אליה הינה 4: לפי בדיקת שתן ייעודית. מסתבר (ידוע מזה שנים רבות) שריכוז ויטמין סי בשתן הינו מדד מהימן לריכוזו בתאים. בדיקת שתן פשוטה (ממליץ על הבוקר) יכולה לגלות לנו את רמת הוויטמין סי הנוכחית אצל המטופל שלנו. זוהי בדיקה פשוטה, מדוייקת וזולה! אם טרם הכרתם את הבדיקה אתם מוזמנים ללחוץ כאן ולקרוא עליה.
תשובה מספר 1 מתייחסת לנורמה טבעית ורווחת שבה מטפלים שלמדו כי מינון X הוא הכי נכון (במקרה הטוב לפי המצב) נותנים מינון זה עד להודעה חדשה מבלי לכוון כלל את הטיפול למטופל הספיציפי ומצבו הנתון האישי. מסתבר שהפער יכול להיות עצום. נסניוננו מלמד שמצד אחד ישנם אנשים שלמפי המצב מתבקש לתת להם הרבה ויטמין סי ובבדיקה עולה כי בעצם לא חסר להם ויטמין סי כלל... (!) ומצד שני, גם במקרים קלים, קורה לא פעם שהצורך הוא למינון רב בהרבה מהצפייה (5-10 גרם ליום גם במקרי שפעת קלה). אני כבר לא מדבר על חולי סרטן ומצבים קשים אחרים היכן שכבר יצא לי לתת 40 גרם ויטמין סי ליום ועדיין לראות בדיקה לא מספיק טובה...
אשר לתשובה 2 - מודה שהנחיות הגופים הפורמליים לא ממש מעניינות אותי. כל בר דעת יודע שהן תקועות בימי הביניים ומובלות על ידי אינטרסים לא נקיים.
לגבי מספר 3 - בדיקת דם ייעודית. כאן יש שתי אפשרויות. אפשרות א - זו בדיקת דם פשוטה לוויטמין סי - אין לה ערך היות והוויטמין סי בדם מווסת טוב מדי ולא משקף את מצבו ברקמות. אפשרות ב - זו בדיקת וויטמין סי מתקדמת בתוך התאים הלבנים. זוהי בדיקה מעולה והלוואי שתהיה לנו זמינה ביום מן הימים גם בארץ.
לסיכום
אין ספק שמדובר בתחום עמוס ידע ומתחדש יום יום. להיות מעודכן, מדוייק ומעמיק בתחום הטיפול בתוספי תזונה דורש השקעה. אני שמח לבשר לכם כי אחרי השקעה של חודשים רבים והרצה כפולה באופן שאפשר לי להמשיך ולדייק את התכנים, כתת האמן בתחום עלתה לאוויר באופן דיגיטלי והיא זמינה לרשותכם בכל עת ובמחיר שווה לכל נפש.
Comentarios