לאור שיחה עם מטופל ותיק, שבא בזמנו לטיפול במערכת העיכול ולאחרונה התחיל לסבול מבעיות במערכת הנשימה והגדיר זאת כנפילה חיסונית, הבנתי שהקשר בין נשימה לבין מערכת החיסון לא כל כך מובן מאליו לחלק מהאנשים כפי שהוא מובן לי, אז החלטתי שהגיע הזמן לכתוב על זה משהו.
לעתים שואלים אותי: בשביל לחזק את מערכת החיסון או לטפל במצב כלשהו, כשיש הרבה מרכיבים חסרים כולל תקציב וצריך לעשות סדרי עדיפויות, מהו התוסף הכי חשוב? ולזה אני תמיד עונה: התוסף הכי חשוב לכל מצב, שהוא גם הכי זמין וגם היחיד שעדיין בחינם, הוא אוויר לנשימה (לפחות עד לרגע, שאני מקווה שלעולם לא נגיע אליו, שהוא יזדהם עד כדי כך שעל-מנת לנשום נצטרך להצטייד במסיכות יקרות). אנחנו רק צריכים לזכור לנצל אותו, ולפעמים ללמוד איך לנצל אותו בצורה מיטבית.
רוב הזמן אנחנו מפעילים בצורה בלתי-מודעת את הנשימה האוטונומית, שנועדה להישרדות ומנצלת אחוז יחסית נמוך מקיבולת הריאות. ככל שאנו נושמים בצורה יותר מודעת, כך אנו נושמים יותר. ככל שאנחנו מתרגלים את הנשימה בצורה מודעת ופעילה במהלך היום, מחזקים ומגמישים את שרירי הנשימה בעזרת תרגילים, כך הנשימה הטבעית היומיומית שלנו יכולה לגדול.
להלן מספר נקודות המסבירות קשרים בין מערכת הנשימה למערכת החיסון:
א. הכנסת חמצן ופינוי פחמן דו-חמצני:
כל תא ותא בגוף זקוק לתנאים בסיסיים כדי לפעול: חמצן, הזנה, פינוי פסולת כולל CO2, תנועה, נוזלים. יותר נשימה = הכנסה של יותר חמצן והוצאה של יותר CO2 = תפקוד תקין יותר של כל אחד מהתאים ושל הגוף כמכלול. זה כולל את התאים המפעילים את מערכת החיסון כגון תאי הדם הלבנים. זה כולל גם את שאר התאים בגוף, מה שמשפיע בעקיפין גם על מערכת החיסון: אם המערכת לא עסוקה מדי בפינוי תאים מתים (שזה מה שקורה בסופו של דבר לתאים שלא מקבלים מספיק חמצן והזנה או שמצטברים בהם יותר מדי CO2 ופסולת אחרת), היא יכולה להתפנות למשל לטובת מניעת פלישה של גורמים זרים.
ב. רוגע:
נשימה, ובעיקר תשומת לב לנשימה, הינה דבר מרגיע. הנשימה עוזרת להתחבר לכאן ועכשיו, כי היא מתרחשת כאן ועכשיו. הנשימה העמוקה, האטית והרגועה היא איתות למערכת העצבים לכך שהכל בסדר, גם אם רגע לפני-כן חשבנו שלא (ראו גם מאמר על נשימה וסטרס). ידוע ששלווה תורמת למערכת החיסון כשם שמתח מפריע למערכת החיסון. רוב המחלות מתפרצות בתקופות של מתח מוגבר בהן, בין השאר, אנחנו לא נושמים מספיק. זה נכון גם לגבי מחלות שקיננו בגופנו בצורה רדומה במשך זמן רב. הפעלה יתרה של הורמוני הסטרס (כמו אדרנלין), מחלישה את מערכת החיסון, בעיקר בשל ניצול מוגבר של חומרי גלם הנדרשים לשתי המערכות, כגון ויטמין C ואבץ. לכן תרגול נשימה באופן סדיר, יחד עם שאר כלים לניהול מתחים, יכול לעזור לנו לחיות בשלווה פנימית למרות האתגרים החיצוניים, ובכך לתרום גם למערכת החיסון.
ג. ליחה במערכת הנשימה:
כשמדברים על מערכת החיסון, אצל אנשים רבים האסוציאציה הראשונה היא של שפעת, נזלת, דלקות גרון, ליחה במערכת הנשימה – למרות שהמושג חיסון נרחב הרבה יותר מזה. הליחה נוצרת כחלק ממערך ההגנה של הגוף והיא אמורה להתפנות החוצה או להתפרק אחרי שסיימה את תפקידה. ליחה תקועה פירושה חוסר זרימה. החיידקים אמנם לא מייצרים את הליחה, אבל הם בהחלט נוטים להתרבות על מצע הליחה ולהוות אתגר למערכת החיסון. במצב כזה של הצטברות ליחה במערכת הנשימה, בדרך כלל קשה לנשום אבל זה הזמן שבו הכי חשוב לנשום. לאט, כמה שאפשר, ועם דגש על הנשיפה על-מנת לעודד פינוי הפסולת. השיעול הוא אחת הדרכים של הגוף להיפטר מהליחה, אבל לפעמים – בעיקר כאשר מערכת הנשימה חלשה – השיעול אינו יעיל מספיק ולכן הוא מתמשך ויוצר גירוי, מה שגורם לייצור של ליחה נוספת בתגובה. ישנם תרגילים המסייעים לפתיחת דרכי הנשימה כאשר הן סתומות.
ד. מערכת העיכול:
לא כולם מודעים להשפעות ההדדיות בין מערכת העיכול, הנשימה והחיסון. 1. ליחה (ראו סעיף לעיל) היא לעתים קרובות תוצאה של מזון בלתי-מעוכל.
2. מערכת הנשימה ומערכת העיכול שתיהן מהוות חלק ממערך ההגנה הראשוני של הגוף שתפקידו להחליט מה נספג ומה לא. חולשה באחת מהן מחלישה בעקיפין גם את רעותה.
3. הזכרתי בסעיף א' פינוי פסולת. הכבד, כיס המרה והמעי הגס הם בין האחראים המרכזיים לפעולה זו. בעזרת תרגילי נשימה מסוימים ניתן לעשות מעין עיסוי פנימי לאיברי הבטן ובכך לייעל את תהליך פינוי הפסולת.
ה. נשימה ותנועה:
התנועה היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בהזרמת הדם והלימפה. הדם אחראי על הבאת חמצן וחומרי הזנה לתאים, וכן על פינוי CO2 וחלק מהפסולת. הלימפה אחראית גם היא על פינוי פסולת מהתאים, וכן מהווה מאגר לתאי החיסון.
הנשימה היא המאפשרת את התנועה, המסייעת להזרמת הדם וחיונית להזרמת הלימפה. התנועה והנשימה משפיעות זו על זו.
ו. אנרגיה כללית:
רמת האנרגיה הכללית, הגופנית והנפשית, היא בין הגורמים המשפיעים ביותר על מערכת החיסון. מחלות באות לידי ביטוי כאשר אנחנו חלשים. נשימה, כשם שיכולה להרגיע, יכולה גם לחזק ולהמריץ את כל הגוף ובכלל זה מן הסתם גם את מערכת החיסון.
לסיכום: לפני שרצים לקנות תוספים או צמחים לחיזוק מערכת החיסון (שכבודם במקומם מונח ולפעמים אכן יש בהם צורך), או להבדיל לפני שרצים לקופת חולים לקבל תרופה או זריקת חיסון (שאתם כבר יודעים מה אני חושבת עליהן), השתמשו בתוסף הכי חשוב, בטוח, יעיל, זמין ובחינם.
אם אתם זקוקים לתזכורת לגבי תרגילי נשימה ותנועה, או לכל עזרה אחרת בנושא הזה, אנחנו כאן.