מולטי ויטמינים זה דבר טוב. זה גם נושא טעון מאז ומעולם מסיבות רבות. הפעם העיתונות הציפה את הנושא ובחרתי להתייחס לזה באופן מעמיק ומסודר. פעם אחת ולתמיד לעצור את הקשקשת.
ההסבר הפשוט ביותר למה מולטי ויטמין זה טוב הוא שמדובר בריכוז של מרכיבי יסוד במזון באופן שמכסה את מכלול המרכיבים שלרוב חסרים לאנשים גם כשהם ניזונים באופן מושלם ולכן הכלי הזה מפשט מאוד את הטיפול בתוספי תזונה. זה בד"כ לא כל הטיפול אך זה מאפשר לתת מרכיבים מוגברים מבלי לחשוש משבירת איזון עם מרכיבים אחרים.
החסרונות העיקריים של מולטיויטמין- שילוב כל כך מורכב של חומרים עלול לגרור תחרות בין מרכיב למרכיב בתוך המוצר ולפגוע ביעילות של המכלול (לא משמעותי היות והוא משיג את מטרתו בפועל). העובדה שמדובר בתוסף מהווה חסרון לעומת מזון שארוז באופן הכי טבעי שיכול להיות עבורנו.
אילו היינו כולנו מצליחים להפיק מן המזון את כל צרכינו לא היה נולד עולם התוספים. זה נכון שחלק מהתוספים הם אקט שיווקי ללא תכלית אך לומר זאת על כולם זו תהיה שגיאה עצובה.
אחרי 25 שנה של צריכת תוספים באופן אישי אני יכול לומר שהרווחתי המון מהם. למרות התזונה המופלאה והמושקעת שאנו אוכלים עדיין יש רווח מוחשי לצריכת התוספים מעבר למזון. הפסקה תקופתית מחזקת את המוחשיות. היא מביאה כל פעם מחדש לירידה ברורה בתפקודים שונים ובחיוניות. במקביל יש לי לא מעט נסיון עם מטופלים שאני להם ממליץ גם על מולטי ויטמין במשך השנים הרבות הללו. בנוסף להם יש את התלמידים הרבים שלמדו תחתי ונטלו ויטמינים. בנוסף להם יש את המטופלים של תלמידיי.... במלים אחרות יש לי המון נסיון עם תוספי תזונה בכלל ומולטי ויטמינים בפרט.
וזה עוזר!
אז למה בכל זאת מתפרסמים השכם והערב מחקרים "מדעיים" שטוענים שאין לתוספי תזונה ערך? ולעתים שהם אף מזיקים ??? מה, כל החוקרים האלה לא מבינים כלום?
אז ברשותכם, אפרוס את משנתי כאן בשלבים. מן הקל לכבד.
ראשית, כדאי לזכור, יש גם מחקרים אחרים. מחקרים שמוכיחים כי ויטמינים הם כלי נפלא ומומלץ מאוד. ההבדל העיקרי בין המחקרים השונים הוא ההכשרה שעומדת לרשות החוקרים בד"כ. רוב החוקרים שעוסקים במחקר לאורך שנים בתחום הם גם מומחים בנושא שהם חוקרים. מומחים במובן הקליני לא רק הביולוגי. אנשים שמטפלים שנים בעזרת הכלי ובאים לחקור אותו ערוכים היטב לשאול את השאלות המחקריות כראוי ולבחור מוצרים איכותיים למחקר. עם כל הכבוד לחוקרים הרופאים של כל המחקרים האחרונים שהתפרסמו- אין להם את הרקע הנדרש. משמעות הדבר שהם יפלו על שגיאות של טירונים:
1. בחירה לא נכונה של תוספים
2. חוסר ראיה של המכלול
3. התעלמות מחשיבות התזונה להצלחת עבודת התוספים
4. שילוב לא נכון של תוספים או בחירה של מרכיב בודד
5. אי התאמה אישית של התוספים במחקר. אני מודע היטב לבעייתיות שבאמירה זאת. "כל הפואנטה של מחקר זה לבדוק מרכיב אחד כל פעם". בתזונה ותוספים אין בכך היגיון. השילוב הוא זה שעושה את העבודה.
כשניגשים לאתרים של המומחים בתחום כמו ג'פרי בלאנד או העמותה למחקר על שם לאינוס פאולינג, (או ב FB) מגלים שם לא פעם מאמרים שכנגד מבוססים היטב על הידע, הנסיון הקליני והמחקרי של אנשי שם אלה. שם תמצאו לא פעם עד כמה המחקרים שמתפרסמים עצובים, לא מדוייקים ואף מסלפים את האמת באופן שלא ניתן לטעות בה.
יש כמובן את שאלת האינטרס שמאחורי המחקר. כשחוקר שעוסק בויטמין מסויים כדרך חיים (כמו לאינוס פאולינג והויטמין סי) חוקר, הרי שזו ההתמקדות שלו ולכן לא יסטה מדרכו עבור בצע כסף. זה כל שמו ומורשתו. כשחוקר רפואי ממוצע ניגש לחקור, המממן שלו לא פעם משפיע מאוד על תוצאות המחקר. אחרת לא ימשיך לממן את החוקר. עצוב אך זו אמת מוכרת היטב בעולם המחקר האקדמי. במציאות של היום שבה צריכת הויטמינים הולכת וגוברת ולא פעם פוגעת משום מה בפרנסת חברות התרופות, האינטרסים שלהן שקופים ורוחם שורה ברוב אם לא כל המחקרים המתפרסמים בגנות הויטמינים.
אבל הבה נבחן יחדיו את המחקרים הספציפיים שפורסמו.
מחקר 1: מולטיויטמינים לאחר התקף לב. משפט שמתאר בתקציר את מגבלות המחקר: There was considerable nonadherence and withdrawal, limiting the ability to draw firm conclusions (particularly about safety). תרגום חופשי: היה קושי רב להגיע לשיתוף פעולה עקבי עם משתתפי המחקר וחלק לא מבוטל עזבו באמצע. בסיכום נאמר במפורש שלא ניתן להגיע למסקנות מאוד מדוייקות עקב הנ"ל אך למרות זאת טרחו החוקרים לסכם כי המחקר הוכיח את חוסר היעילות של המולטיויטמין...
מחקר 2: מולטיויטמין כרפואה מונעת למחלות לב כלי דם וסרטן. תחת מגבלות במחקר מציינים החוקרים: The analysis included only primary prevention studies in adults without known nutritional deficiencies. Studies were conducted in older individuals and included various supplements and doses under the set upper tolerable limits. Duration of most studies was less than 10 years. בתרגום חופשי: האנליזה (מחקר שניתח מחקרים אחרים) כללה רק מחקרים שבהם השתתפו מבוגרים ללא מחסורים תזונתיים ידועים, במינונים מתחת למגבלות המוסכמות של המינונים הנסבלים. [בעברית פשוטה, מעט ויטמינים ורק על אנשים ללא מחסורים...]. בסיכום של המחקר הזה נאמר כי נמצאו רק מעט עדויות לשיפור ובמגבלות מסויימות. במאמר בעיתונות הנפלאה שלנו כמובן שהתרגום היה "לא עשה כלום"!
מחקר 3: שימוש ממושך במולטיויטמינים במינון גבוה ותפקוד קוגניטיבי אצל גברים. במשפט המגביל נאמר: Doses of vitamins may be too low or the population may be too well-nourished to benefit from a multivitamin. במלים אחרות למרות שבכותרת כתוב "במינון גבוה" הם מסייגים כי יתכן מאוד והמינון היה נמוך מדי... וכי יתכן והאוכלוסיה שבדקה הייתה בריאה ומוזנת מדי בכדי להרוויח מהויטמינים. איך הם יכולים אחרי אמירה שכזאת לסכם ש"מולטיויטמינים נמצאו כלא יעילים למניעת ירידה קוגניטיבית ?
כמובן שאם מישהו יועיל לתרום את המאמרים המלאים (שעולים 411 דולר מנוי לעיתון לשנה...) אפשר יהיה לבחון אם החוקרים בכלל מצטטים את הרכב המולטיויטמינים שבהם השתמשו ואז ניתן יהיה לבדוק מה זה "מינון גבוה" לדידם. למיטב ידיעתי מדובר בצנטרום או מקבילה שלו. כלומר- רחוק מלהיות מולטיויטמין עשיר באמת או ממקורות טבעיים ולכן בעלי ערך.
לסיכום:
יש עשרות שנים של ניסיון בשטח להמון מטפלים ברחבי העולם עם מולטי ויטמינים איכותיים. התוצאות בשטח מלמדות כי שימוש מושכל בהם מועיל רבות למי שזקוק לזה. הכפשה איננה הדרך הנכונה ואני מקווה שיגיע יום שנראה קצת כבוד ודרך ארץ בקרב הרופאים שחוקרים נושאים שכאלה ואולי שיתוף פעולה הולם עם מי שמומחה בתחום. לא פחות נחמד יהיה אם לכתבים שלנו יהיה את הנימוס הראוי לפנות למומחים בתחום טרם שהם מפרסמים מאמר שכזה שעלול לפגוע בפרנסה של רבים וטובים עקב תהודה מאוד לא אוהדת שכזאת.
שפע בריאות
חן פרופסורסקי
יקנעם עילית, 2013