אז מה חשוב לדעת על הכבד?

​

מדובר באיבר משמעותי מאוד בגופנו עם דגש על חשיבות יתר במאה ה 21.

הסיבה לחשיבותו הרבה היא שתפקידיו מרובים וחלקם נוגעים לנטרול רעלים וסילוק של פסולת מהגוף. בשיתוף עם הכליות, העור וערוצי משנה רבים נוספים הכבד שומר עלינו מהסביבה המזוהמת שיצרנו. 

מעבר לכך יש לכבד תפקידים רבים מאוד נוספים - הוא מחסנאי ראשי (מפרק חומרי גלם רבים ובונה חדשים מהרכיבים), מחסנאי גם במובן של איכסון חומרי גלם רבים לשימוש עתידי ועוד.

​

וכיס המרה? מה תפקידו?

​

לאכסן את נוזלים המרה לקראת שימוש עתידי.

​

זהו? כן, אמנם תפקיד פשוט אך חשוב ביותר. למה? כי בלי הכיס מרה הכבד לא יעמוד בקצב הייצור של המרה בזמן אמת. בד"כ הכבד מייצר את נוזלי המרה לאט לאט. הם מצטברים בכיס מרה ובשעת עיכול יש די והותר נוזלים בכיס לתת מענה מיידי.

​

תפקיד חשוב נוסף של הכבד - לייצר אבני מרה. כנראה כערוץ פינוי של פסולת שעדיף "לעטוף" או אולי מדובר פשוט בתקלה שהיא ביטוי לצריכת נוזלים מועטה מדי / אכילה מועטה של סיבים בתפריט ורגשות קשים כמו תסכולים וכעסים. כך או כך - הייצור קורה בכבד וגם כאן כיס המרה משמש כמחסן. מחסן שלעתים יעיל גם בלגדל את האבנים לממדים חדשים...

​

ואם כבר באבנים עסקינן - איך נראים תסמינים נפוצים של אבני מרה?

​

חשוב מאוד להדגיש מראש - רוב הפונים אלינו עם תסמינים + אבני מרה, לא סובלים בשל אבני המרה... התסמינים מצביעים על כך שיש בעיות נוספות במערכת שגורמות למצוקה בבטן בשעה שאבני המרה שקטות ולא מציקות...

 

רק בגלל שיש לכם אבני מרה לא אומר שאתם כעת בפועל סובלים מצוקה בגללן.

​

התסמינים המובהקים:

​

1. כאבים בכיס מרה - בצד ימין של קדמת הגוף, כסנטימטר מתחת לקו הצלעות התחתון. בד"כ אלו כאבים פועמים (מחמירים ומוקלים לסירוגין) שמגיבים רע לנשימה עמוקה כי הסרעפת מעסה את כיס המרה...

2. לעתים קרובות מתלוות לכאבים גם בחילות ולעתים הקאות שלא פעם מקלות על המצב.

3. לעתים הכאב מלפנים מקרין לצד ימין של הגב ומשם לכתף ימין.

4. לעתים (במיוחד כשאבן נתקעת בצנרת) יש כאבים שמושכים יותר לכיוון מרכז הגוף, אזור מפתח הלב שמתחת לצלעות.

5. כשאבן חוסמת את דרכי המרה אנו עשויים לראות את גוון העור משתנה לצהוב. ביחד עם תסמין זה השתן נעשה כהה מאוד והצואה מחווירה מאוד (חימר אפור זה דימוי טוב)

 

אם יש לכם תסמינים שונים מאוד מאלה - יתכן מאוד שיש לכם מצוקה אחרת שהיא מקור התסמינים. חשוב להשלים בירור במסגרת ההכנה הן לניתוח והן לטיפול טבעי. אחרת יקרה מה שראינו כבר הרבה - הניקוי הצליח (או הניתוח) והמצוקה ממשיכה כרגיל...

​

מה לגבי הניתוח? מה היתרונות ומה החסרונות של פתרון זה?

​

בהנחה שגילו לכם אבני מרה, סביר להניח שמיד במשפט השני כבר הודיעו לכם כי אתם מועמדים לניתוח מיידי.

אין ספק, שנכון להיום, זה הפתרון העיקרי שתקבלו בתוך הממסד הרפואי..

​

מה החסרונות של הניתוח כפתרון?

​

1. בכל ניתוח יש סכנה. ממשית. לחיים ולא רק של סיבוכים מיותרים. גם בניתוח ה"קליל" הלפרוסקופי של הרפואה של היום יש את אותם סיכונים.

2. אבני המרה נוצרות בכבד. הן אומנם לא יכולות לגדול מאוד בתוך הכבד אך הן מספיק גדולות להיפלט לצנרת ולייצר את כל התסמינים של אבני כיס המרה פרט לדלקת בכיס כמובן... זה אומר שאתם עלולים לסיים ניתוח שכזה ולגלות שהמצוקות ממשיכות והמענה הרפואי שמטופלים שהגיעו אלינו במצב כזה קיבלו "תחיו עם זה, זה מהכבד ואין מה לעשות"... אם אתן בין "ברות המזל" הללו - דברו איתנו. הניקוי שלנו מנקה גם את הכבד.

3. עיכול שומנים בלי כיס מרה פשוט לא יכול להיות יעיל כמו במצב המקורי של הגוף... יש לכך השלכות רבות ומשמעותיות.

 

אז מה היתרונות של ניתוח זה?

​

כשלא ניתן לעשות ניקוי - זה המענה היחידי לעתים.

למה רק לעתים?

כי יש גם צמחי מרפא ואפשרויות נוספות.

כל פתרון והיתרונות והחסרונות שלו.

​

אנחנו הפנינו לניתוח פעמיים עד היום:

​

• פעם אחת עם סלע בגודל 4.5 ס"מ...

• פעם שנייה במקרה של הזנחה קשה כשהמטופל הגיע עם כיס מרה כל כך מפוצץ שלא אנחנו ולא הרופאים לא הצלחנו להרגיע את הכאב הרב ולכן אופציית הניקוי ירדה מהפרק.

​

מה קורה עם אבני מרה בעת היריון?

​

חשוב לדעת שהיריון ובמיוחד הנקה עלולים לעודד בניית אבני מרה. יש לכך סיבה פיסיולוגית פשוטה ולא כאן המקום לפרט אותה. 

​

מה שכן חשוב לנו להניח כאן שאין חובה לסבול מאבני מרה בהיריון ובעת ההנקה - טיפול נטורופתי פשוט יכול למנוע את זה בקלות.

​

מה שכן חשוב לדעת שאיננו מעבירים ניקוי במהלך היריון ובד"כ נעדיף לחכות לסוף ההנקה. זה אומר שחשוב מאוד, אם אתן בהיריון או מניקות וגילו לכן אבני מרה - דברו איתנו ולימדו כיצד למנוע את הסבל ואת המשך צמיחת האבנים עד לגמר ההנקה.

​

אחרי זה אתן מוזמנות לבוא ולהיפטר מהאבנים כמובן.

​

ERCP? מה זה? למה זה? כדאי? מה צריך לדעת?

​

מדובר בפרוצדורה שבה מכניסים צינורית עם מצלמה לקיבה, משם לתריסריון ומהתריסריון נכנסים לצנרת המרה.

​

כלי זה מאפשר לעתים להרחיק אבני מרה תקועות בצנרת מבלי להיכנס לניתוח.

​

מצד שני מקובל במקרים שלא מצליחים להרחיק את האבנים להשאיר זמנית סטנט בצנרת עד לניתוח... ואם אתם תרצו לעבור ניקוי טבעי של האבנים ולא ניתוח - תאלצו לחזור ולבקש ERCP חוזר להוצאת הסטנט...

​

בד"כ אפשר להסתדר עם המצוקה כשלא מצליחים להוציא את האבן באמצעים טבעיים וללא סבל רב ולכן אם אתם בעניין הניקוי הטבעי, וודאו שאתם עומדים על כך שלא ישאירו לכם סטנט לפני הכניסה ל ERCP.

​

עוד נקודה חשובה מאוד שהתגלתה בזכות אחד ממטופלינו: יש סיבוך ידוע ויחסית נדיר ל ERCP והוא דימום. דימום שכזה, אם לא עולים עליו, עלול לסכן חיים! אם אתם עוברים ERCP לוודא שאתם שמים לב איך אתם מרגישים, לא לרוץ מהר הבייתה ואם יש חולשות שמופיעות או כל רמז למצוקה - לחזור אל הצוות ולדרוש שיבדקו אם יש לכם דימום פנימי.

​

יש לכם עוד שאלות שלא נענו כאן בנושא?

​

מוזמנים ללחוץ כאן ולשאול אותנו בוואטסאפ ותענו בהקדם.

​